דודה אסתר ז"ל

מאת י. סימון

בשנות השלושים לחיי, באחד המפגשים המשפחתיים בבית הוריי, פנתה אליי דודה אסתר: "יוסי, יוסי, בוא שב לידי, אני רוצה לספר לך משהו". התיישבתי מימינה על הספה הגדולה, והיא המשיכה " כשאתה היית קטן, אני ..הנקתי אותך!".

איך מגיבים לגילוי כזה?
עודי במבוכה והיא מוסיפה "למה שאתה וחנהל'ה (הבת שלה) נולדתם באותו הזמן…".

"ואיפה היתה אמא שלי?" -שאלתי אותה במבוכה.

"לא זוכרת, וזה לא חשוב, היה לי חלב גם בשבילך…"

חלפה לה תקופה.

 

באזכרה בבית משפחת כדורי, התיישבנו במרפסת ופטפטנו, ואז סיפרתי לנוכחים על שיחתה של דודה אסתר האהובה.

לפתע מסתובבת אליי חנה (אחרת) :"ברוך הבא למועדון...גם אותי היא הניקה!"

רק אז שמתי לב לכך ששלושתנו: שתי חנות ואנוכי, ממש באותו גיל.

אני גם חושב ששתיהן נקראות חנה על שם אותה סבתא.

 

לפני מספר חודשים פורסמה ידיעה על אחות ראשית בבית חולים הדסה שהניקה תינוק זר שהיה מאושפז, לאחר שנפצע בתאונת דרכים שבה נפצעה גם אמו.

התקשורת רעשה ומחאה לה כפיים,  על המעשה ההומני הנאור.

 

מסתבר שבקהילה שלנו, בשקט בשקט, נהגו כך מזמן.

מלמד משהו על הקהילה ?

 

י. סימון