הרב נחמיה בן אברהם מוטא נולד בשנת 1555. הוא שימש כרבה ומורה הלכה של הקהילה היהודית בקוצ'ין. בני הקהילה נהגו לכנותו "נמיה מוטא" (מוטא , פירושו במליאלאם "זקן"). נחמיה מוטא נפטר בשנת 1621, בנר הראשון של חנוכה שנת ש"נ.
מלבדו, לא מוכרת דמות נוספת שכונתה בתואר "רב" בקהילת היהודים בקוצ'ין.
בקרב בני הקהילה גם אין כהנים ולוויים. כנראה משום מוצאה של הקהילה שאינו משבט לוי.
מקום קבורתו בבית הקברות היהודי בקוצ'ין, מצויין במצבה מפוארת.
על מצבת קבורתו נחקק באותיות עבריות: "נח נפש/של המקובל המפורסם ס"ק (סבא קדישא) אשר שפעת אור/תורתו זורח בכל תפוצות/החכם השלם החסיד הא-לוהי/ כמוהר"ר נחמיה 'ן כמהר"ר/החכם היקר אברהם מוטא/זצוק"ל ושבק חיים לרבנן ביום כ"ה לחודש כסליו שנת הושל"ם ליצירה/ תנצב"ה זיע"א".
ביום פטירתו בנר ראשון של חנוכה מקיימים בני העדה הקוצ'ינית עד היום סעודת מצווה לזכרו. לסעודה זו כל משפחה מביאה מאכל או תבשיל מטעמה, ויחד הופכת הסעודה לעשירה ובמטעמים מגוונים.
לימים בית הקברות בו נמצאת מצבתו של הרב נחמיה מוטא נהרס ונבנו על שטחו בתי מגורים, ורק מצבתו נותרה על כנה מכל מצבות בית הקברות.
