חפש

נגיעה קוצ'ינית ישראל

 
חג החנוכה
חג החנוכה מקורו בספר מקבים א' (ספר "חיצוני", שלא נכלל בתנ"ך), שם כתוב:
"ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו, בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים, ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים, ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עוז ותשועה, ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים. [....] ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו, שמונת ימים מדי שנה בשנה, בהלל ובתודה לה'." 
-ספר מקבים א' פרק ד' פס' נ"א- נ"ז

חג החנוכה מציין אירוע היסטורי, בו שוקם בית המקדש השני לאחר שנחרב ע"י היוונים, ו"ששוחרר" במרד החשמונאים, והופעל מחדש באמצעים דלים שנותרו בהישג יד. כך מציינים בחג זה את מציאת פח שמן בין הירסות הבית, שהספיק בנס ל-8 ימים.
מרד החשמונאים החל בשנת 167 לפני הספירה, ובשנת 164 לפני הספירה, הצליחו לשחרר את בית המקדש מידי היוונים.
נצחון החשמונאים המעטים, על היוונים שהיו צבא גדול ומצוייד, נחשב לנס גדול.
חג חנוכה נקרא גם "חג האורים", על שום שביום שחרור בית המקדש מידי היוונים, והדקלת המנורה ונר התמיד הואר בית המקדש, ויחד עימו הוארו ליבות היהודים משמחה.

בתפילותינו אנו מודים לה' בנוסח:

בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוחָנָן כּהֵן גָּדול חַשְׁמונָאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּורָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצונָךְ. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם: רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִּבּורִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהורִים, וְזֵדִים בְּיַד עוסְקֵי תורָתֶךָ. לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדול וְקָדושׁ בְּעולָמָךְ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדולָה וּפֻרְקָן כְּהַיּום הַזֶּה.

הילולת הרב נחמיה מוטא
בנר הראשון של חנוכה אנו, בני קהילה יוצאי קוצ'ין (גם קהילות אחרות בהודו) מציינים את יום פטירתו של רבנו "נחמיה מוטא".
אנו נוהגים לקיים הילולה לזיכרו בבתי הכנסת. ל"סעודת המיצוה" כל משפחה מביאה מאכל כלשהו, ויחד בית הכנסת מאל במטעמים מגוונים. בתמונה מטה קבר נחמיה מוטא בקוצ'ין.