מועדים
"מועדי ישראל" הוא כינוי לכלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי הלוח העברי. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מהתורה, חלקם נקבעו על ידי חז"ל וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי שמחה, ומועדים שהם ימי צום ותענית, ימי אבל וזיכרון וימים של חשבון נפש.
מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת קרבן חגיגה בימים שאותם קבעה התורה, ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג". מקורה של המילה חג הוא מלחוג, בעלייה לרגל היו חגים בבית המקדש. הערבית משמרת מונח זה במילה חאג' - עלייה לרגל. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: פסח, שבועות וסוכות.
במשנה ובתלמוד מובאים דיונים והלכות על רוב החגים. רוב מוחלט של דינים אלה מובאים בסדר מועד.
קהילות יהודי קוצ'ין שמרו בקנאות על מועדי ישראל. אל ההלכות והתפילות הוסיפו סממנים מיוחדים רק לעדה :
-כל חג והלבוש המסורתי שלו.
-כל חג ופיוטים בלחנים שלו.
-כל חג מהמאכלים שלו.
למועדי ישראל היתה חשיבות מכרעת בשימור העם היהודי בגולה, כך גם בשימור קהילת יהודי קוצ'ין.
הסרטון לניגון טעמי המקרא של העדה
