משפחות קוצ'יניות שעלו לישראל השתלבו באופן מיטבי בחברה הישראלית. היום הן מחפשות את הדרך
לשמר את המורשת והמסורת. עובדה זו מקבלת משנה תוקף לאור השינויים החלים בקהילה עצמה, לצד
השינויים החלים בחברה הישראלית ובחברה העולמית. החשיפה לעושר הרב-תרבותי ולשונות של כל תרבות
וקהילה בישראל, השפיעו ומשפיעים גם על הקהילה.
בקרב משפחות שעלו מקוצ'ין חלו שינויים משמעותיים במבנה ובהרכב המשפחה. במשפחות רבות תופעת
נישואי התערובת התקבלה בברכה והיא מושרשת ומוטמעת בקהילה. הרכב המשפחות הוא הטרוגני-
תרבותי, ואינו בנוי על יוצאי קוצ'ין בלבד. המפגש הרב-דורי לצד המפגש הרב-תרבותי מאפשר לשמר את
מורשת הקהילה מחד גיסא, ולאמץ מורשת של קהילות אחרות מאידך גיסא. יחד עם זאת, עולה בקרב בני
הקהילה הצורך המיידי לתעד ולשמר את התרבות ואת המורשת של הקהילה. ההכרח לתעד ולשמר את
מורשת הקהילה מתחדד ומתחזק לנוכח העובדות הבאות:

א. מורשת עתיקת יומין וקהילה קטנה ששמרה על יהדותה במשך אלפי שנים בגולה, הולכת ונעלמת, בעיקר
לבני הדור הצעיר.

ב. ההשתלבות המיטבית של בני הקהילה בחברה הישראלית, במשק ובשוק העבודה, יצרה דיסוננס פנימי.
מחד גיסא, תהליך ההשתלבות בחברה הישראלית הוא תהליך מבורך ומצמיח, אך עובדה זו עלולה חלילה
ל'הרחיק' את בני הקהילה מהמורשת, בעיקר של הדור הצעיר ושל בנות ובנים מנישואי תערובת, מאידך
גיסא.

ג. המבוגרים שבקהילה אוצרים בתוכם סיפורים, ידע אותנטי ומידע נרחב ומשמעותי. לכן חשוב להגיע אליהם בהקדם ולתעד.

ד. חלק אחר של מידע נמצא ב'מגירות' ביתם של בני הקהילה ובמחברות אישיות. על-כן חשוב לאסוף ולתעד ;

ה. בבתים רבים של בני הקהילה מצויים חפצי קדושה, חפצי אומנות, כלים, בגדים, תכשיטים וחפצים
אחרים. חשוב לשמור ולתעד.

עובדות אלה ואחרות עודדו אותנו לצאת למסע חקר ותיעוד. במהלך השנתיים האחרונות נפגשנו עם מבוגרים
וצעירים בני הקהילה וערכנו עמם שיחות וראיונות. השתתפנו באירועים ובטקסים וערכנו תצפיות. נחשפנו
לחומרים כתובים ודיגיטליים על הקהילה. למדנו על חפצים, בגדים וכלים שהוצגו בפנינו בביקורים אצל
המשפחות. הסיפורים והמידע שאספנו פרשו בפנינו יריעה רחבה של ידע ותפיסת עולם על מורשת הקהילה.
מנעד הקולות היה רחב, ובלטו קולות המבוגרים אשר רצו להעניק את המורשת לדורות הבאים, ומנגד קולות
הצעירים אשר גילו עניין לקבל ולדעת.
דוגמאות לקולות ולשאלות:
מה ההסבר לעובדה שבבית-הכנסת הקוצ'יני קיימת בימת תפילה גם בעזרת נשים?
האם לנשים מותר לשיר בנוכחות גברים?
האם בקוצ'ין היו חולצים נעליים כשנכנסו לבית-הכנסת?
על מה מברכים בערב הראשון של ראש השנה, ועל מה בערב השני?מהם מנהגי הכשרות בפסח? מה שמים בקערת 'סדר פסח'?
מהו טופי? מה הקשר בין צבע הטופי לבין החג?
האם החתן מקדש את הכלה בטקס החופה והקידושין, או הרב?
מה זה קולס?
ועוד שאלות רבות ומעניינות.
ספר זה מציג את סיפורה של קהילה צנועה ומיוחדת דרך הפריזמה של מעגל השנה ומעגל החיים. אין
בכוונתנו להציג בספר את כל אורחות החיים של יהודי קוצ'ין כפי שחיו בקראלה, ובוודאי לא בישראל.
המטרה העיקרית של הספר היא להציג את העיקר והמיוחד במעגל השנה ובמעגל החיים בשלושה תחומים:
מנהג והלכה, מאכל ותבשיל, בגד ולבוש. אנו מודעים לכך, שהיו הבדלים במנהגים בקרב יהודי קוצ'ין אשר
חיו ביישובים: קוצ'ין, ארנאקולאם, פארור, מאלה וצ'נמאנגלאם. הבדלים אלה אינם הבדלים מהותיים
ומשמעותיים, ואנחנו מקבלים אותם בהבנה. יש לציין שגם כאן, בישראל, קיימים הבדלים במנהגים בקרב
יהודי קוצ'ין החיים במושבים ובערים, מצפון הארץ ועד לדרומה.
הספר כולל שני שערים: השער הראשון מציג את מעגל השנה, שבת וחגים. השער השני מציג את מעגל החיים
בלוח העברי, מיום הלידה ועד הפטירה.
אנו מקוות ומקווים שסיפור יהודי קוצ'ין ואורחות חייהם יעשיר את בני הקהילה, כמו גם את התרבות
היהודית ואת החברה הישראלית והעולמית.