|
תחילת היישוב היהודי בחוף מאלאבר
אין מסמכים שיהוו עדות למועד תחילת היישוכ היהודי על חוף מאלאבר.
כמה מיהודי מאלאבר טוענים שאבותיהם הגיעו עם סוחריו של המלך שלמה. אחרים אומרים שמוצאם מהשבויים שנלקחו לאשור במאה השמינית לפנה"ס. והתיאוריה הפופולארית והסבירה ביותר היא שאבותיהם של יהודי מאלאבר באו לדרום הודו במועד כלשהו במאה הראשונה לספירה, אחרי חורבן הבית השני. תיאוריה זו אושרה ע''י אגודות של נוצרים מקומיים. שיר עם ''שירו של אבריי'' המנותח ע''י פ.מ. ג'וסאי מטיל אור על מוצאם של יהודי מאלאבר השיר עוקב אחרי הנתיב בו נסעו אבותיהם של יהודי מאלבאר דרך תימן ופרס לקראלה יעדם הסופי. שירו של אבריי ושירי עם אחרים המתוארים במאמר של ג'וסאי מהווים חלק קטן מהאוסף העשיר של שירי עם ששרו יהודי קוצ'ין בהודו ובישראל כ - 400 שירים. ג'וסאי מצביע על קושי בקביעת תאריך כתיבתם. אולם בחינת המונחים הלינגוויסטיים מראה שהם חוברו לפני המאה ה -13. שיר עם אחר המושר ע''י נשות קוצ'ין מתאר את תפארת ירושלים לפני חורבנה. את המעבר מישראל לקראנגור ואת ההגעה הסופית לקוצ'ין. התיישבות היהודים בחוף מלאבאר שבדרום הודו החלה בקורנאגור השוכגת כ 50 ק''מ צפונית לקוצ'ין של ימינו במאה העשירית לספירה. קורנאגור הייתה עיר נמל וצומת מסחרי עולמי שהאיר פניו גם לסוחרים היהודים . השליטים המקומיים נעזרו בהם ובתמורה העניקו להם אחוזות. עדות ראשונה להימצאות היהודים שם מצויה בשני לוחות נחושת שקיבל נשיא היהודים דאז יוסף רבן מהמושל המקומי שרמן פירומל, לאות הוקרה לנאמנותם. על לוחות הנחושת כתובים הזכויות שניתנו ליהודים עד עולם כל עוד הירח ישלוט ברקיע. זכויות להשתמש בירייה מכלי תותח הגדול. להשתמש בקולות ומצלצלות. בחצוצרות ובשופרות. לפסוע בבגדים לבנים. לשאת אבוקות כאור יום. לשאת שמשיה עגולה, להכות בתוף הפיל. להשתמש בצרורות פרחים לפני החתן והכלה. חופשי ממיסים וארנונות ואחוזת אדמה לבנות 72 בתים מקום רחב ידיים למסחר. היהודים מילאו תפקיד חשוב בחיי הכלכלה והמסחר. הם סייעו לשלטון ולרווחת כלל תושבי המקום . בעקבות זאת נהנו היהודים מרווחה ומשגשוג . בשנת 1341 אחרי שיטפון גדול ששינה את קו החוף וסתם את הנמל הפורח של קורנאגור, קוצ'ין נעשתה לנמל מסחרי ראשי. הואיל ועיקר עיסוקם של היהודים היה במסחר וכדי לא לפגוע בפרנסתם הקצו להם השלטונות קרקעות למגורים ולחקלאות במזרחה של קוצ'ין . גם כאן היהודים קיבלו הטבות ופטורים ממיסים וארנונות. המצב השתנה בשנת 1500 עם הגעתם של הפורטוגזים לאזור. לאחר מצור ומאבק עלה בידי הפורטוגזים לכבוש את המקום בשנת 1524 . הפורטוגזים היו חדורי שנאה ליהודים. פרעו בהם וגרמו לחורבן הקהילה היהודית המקומית. באמצעות החדרת הנצרות וכפייה דתית. הם שרפו את בתי הכנסת שהיו בקורנאגור. בשריפה אבדו רב כתבי היד היהודיים שנשמרו מאז בואם לשם. הפורטוגזים הרסו גם את בית הקברות המקומי ונפצו מצבות. היהודים נסו על נפשם למקומות אחרים במחוז שלא היו בשליטת פורטוגזים והתיישבו בצ'רנאקולאם ובפארוור. היהודים בעוזבם את קורנאגור נשאו את קולם כבכי לאמור ''חורבן כמו חורכנה של ירושלים בא עלינו '' בצ'רנאקולאם נבנה בית כנסת בשנת 1614 וליד הכניסה הציבו מצבה עתיקת יומין מקורנאגור שעומדת על תילה עד היום עדות להתיישבות היהודים שם. על המצבה חקוק המשפט ''ברוך דיין האמת הצור תמים פעלו זה הקבר שרה בת ישראל רו'ת בשנת אתקפא' לשטרות 1269 כג' יומי בירח כסליו. פרארור נמצאת לא הרחק משם ובשנת 1621 נבנה בית כנסת ע''י יעקב קסטיאל אחד מצאצאים של מגורשי ספרד שהגיע להודו . הוא הקדיש אותו לאביו דוד, עם שלט חקוק באבן. רדיפות היהודים נמשכה ע''י הפורטוגזים עד להשתלטות ההולנדים על המקום. אט אט חזרו היהודיס לקוצ'ין ובמרוצת הזמן נוסדו שמונה בתי כנסת פעילים. יהודי הולנד סייעו מאוד ליהודי קוצ'ין ובשנת 1690 התן' טו' באב הגיע משלוח של ספרי תורה מהולנד לקוצ'ין. והיהודים חגגו שם ברוב פאר. |
