נגיעה קוצ'ינית - שמחת תורה

נגיעה קוצ'ינית בישראל

פרשת "וזאת הברכה" -בניגון חגיגי
מפי חיים קלינגל

ארבעה כלילין- פיוט לזימון חתנים לקריאה בתורה, בשמחת תורה או שבת חתן.
מבוצע ע"י הפייטן והחזן אשכול מוטת הי"ו.

ישמח חתני בנוסח יהודי קוצ'ין
מאת החזן והפייטן אשכול מוטת הי"ו

שמחת תורה

מקורו של החג:
"וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַה' שִבְעַת יָמִים" .
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם - כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ". (במדבר פרק כ"ט).

שמחת תורה הוא מועד יהודי המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש. ביום זה קוראים את הפרשה האחרונה בתורה, פרשת וזאת הברכה, ומיד אחריה את תחילת הפרשה הראשונה, פרשת בראשית.
בארץ ישראל מועד החג הוא בשמיני עצרת (כ"ב בתשרי), ומחוצה לה הוא נחוג ביום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת (כ"ג בתשרי).

לכל חג במסורת הקוצ'ינית יש צבע שלו. הצבע של חג שמחת תורה הוא כתום! הגברים לבשו כיפה (טופי) בצבע כתום, עטו "כפה" (לבוש עליון בצבע כתום).

בבתי כנסת בני "מנרה" (אפריון) עטוי בשלל צבעים, ובזמננו גם נורות מרצדות.

התפילות היו חגיגיות, כך גם הקריאות בתורה וההפטרה.
סדר ההקפות היה :בערבית 7 הקפות, במוסף 7 הקפות, ובמנחה 4 "סביבות".
נהוג שמשפחה שחיתנה במשך השנה עורכת בבית הכנסת שולחן עמוס מטעמים וחטיפים, את הלגימה ממשקה משכר מכנים "מעונו קטה" (פירושו כוס קריאת "מעונה אלקי קדם" קריאה שמסיימת את קריאת החומש.