תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן, אשר מקורו בדברי הנביאים ונקבע במשנה לציון חורבן בתי המקדש - חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס בידי צבאו של נבוכדנצר השני מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 לספירה בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס. התענית חלה ביום ט' באב, והיא מהווה את שיא האבלות של תקופת ימי בין המצרים. במקרה שט' באב חל בשבת, התענית נדחית לי' באב.
תענית זאת היא החמורה מבין ארבע התעניות על חורבן בית המקדש.
לפי המסורת, לאחר ביאת המשיח ובניית בית המקדש השלישי, תשעה באב, כשאר הצומות על החורבן, יהפוך ליום של חג ושמחה. מסורת נוספת מספרת כי מלך המשיח נולד בתשעה באב.
מנהגנו לאכול סעודה מפסקת על עלי צמח הבננה (במקום צלחות), והמאכלים על בסיס ירקות בלבד !
הפרק החמישי של מגילת איכה.